רש"י על תענית ה׳ א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ה׳ ע״א:י״ב רש"י על תענית ה׳ ע״א:י״ד »

13 וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי נַחְמָן לְרַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא״? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַחַת הִיא שֶׁמְּבַעֶרֶת רְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם, מַאי הִיא — עֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב הָכָא: ״מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא״, וּכְתִיב הָתָם: ״הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים״.

פירוש רש"י על תענית ה׳ א:י״ג

13 ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא – אי לאו גזרה שוה היה משמע אטומים כעץ לקבל מוסר ולשוא היו לוקין:

14 באחת – עבירה שהן עושין יתבערו הכסילים רשעים:

« רש"י על תענית ה׳ ע״א:י״ב רש"י על תענית ה׳ ע״א:י״ד »